איך לזהות פייק ניוז ברשתות: מדריך מעשי לבדיקת ידיעות ותמונות

כל אחד מאיתנו נחשף בכל יום לעשרות ידיעות, תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות ובקבוצות ההודעות. חלקם מדויקים, חלקם חלקיים, וחלקם שגויים לחלוטין או מפוברקים במכוון. בעידן שבו כל אחד יכול להפיץ תוכן לאלפי אנשים בלחיצה, האחריות לבדוק מה אנחנו משתפים עוברת במידה רבה אלינו. החדשות הטובות הן שלא צריך להיות עיתונאי חוקר כדי לזהות את רוב הידיעות המטעות. כמה הרגלים פשוטים מספיקים.

למה ידיעות כוזבות מתפשטות כל כך מהר

מחקרים בתחום התקשורת הראו לאורך השנים שתוכן מסעיר, מפחיד או מקומם נוטה להתפשט מהר יותר מתוכן מאוזן. ידיעות כוזבות נבנות לעתים קרובות בדיוק כך: כותרת דרמטית, תמונה חזקה וקריאה לשתף מיד. הן פונות לרגש לפני שהן פונות להיגיון.

בנוסף, האלגוריתמים של הרשתות מתגמלים תוכן שמייצר תגובות, וקבוצות סגורות של חברים ומשפחה יוצרות תחושת אמון. כשהודעה מגיעה מבן דוד או מחבר קרוב, אנחנו נוטים להאמין לה, גם אם הוא עצמו קיבל אותה מגורם לא מוכר.

לעצור לפני שמשתפים

הצעד החשוב ביותר הוא גם הפשוט ביותר: לעצור לרגע. אם ידיעה גורמת לכם לכעס חזק, לפחד או להתלהבות, זה בדיוק הרגע לבדוק אותה. שאלו את עצמכם מי פרסם אותה, מתי, ומה המקור המקורי. האם יש שם של כלי תקשורת, של דובר רשמי או של אדם מזוהה, או רק נוסח כללי כמו שמעתי ממקור בטוח.

כאשר מדובר בהודעה שמועברת בקבוצות, שימו לב לסימנים מחשידים: ניסוח בהול, שגיאות כתיב רבות, היעדר תאריך ומקום, ובקשה להעביר לכמה שיותר אנשים. אלה סימנים מוכרים של הודעות שרשרת, שרובן אינן מדויקות.

בדיקת המקור

ידיעה אמיתית על אירוע משמעותי תופיע בדרך כלל בכמה כלי תקשורת מוכרים בתוך זמן קצר. אם רק אתר לא מוכר או חשבון אנונימי מדווח עליה, כדאי לחשוד. בדקו את שם האתר בעיון: אתרים מתחזים משתמשים לעתים בשמות ובעיצוב שדומים מאוד לכלי תקשורת מוכרים, עם שינוי קטן באות אחת.

כדאי גם לבדוק את הפרופיל שפרסם את התוכן. חשבון שנפתח לאחרונה, ללא תמונות אישיות, עם מספר עוקבים חריג ופרסומים רבים בנושא אחד בלבד, עשוי להיות חשבון מזויף או חלק מרשת מתואמת.

תמונות וסרטונים מחוץ להקשר

אחת השיטות הנפוצות להטעיה אינה זיוף, אלא הוצאה מהקשר. תמונה אמיתית מאירוע שהתרחש לפני שנים, או במדינה אחרת, מוצגת כאילו צולמה היום ובמקום אחר. כדי לבדוק זאת אפשר להשתמש בחיפוש תמונה הפוך במנועי החיפוש, שמאתר היכן התמונה הופיעה בעבר.

בסרטונים כדאי לשים לב לפרטים: שלטים, שפה מדוברת, מזג האוויר, לוחיות רישוי ובגדים. פרטים קטנים מסגירים לא פעם שהסרטון לא צולם במקום או בזמן שנטען. היזהרו גם מסרטונים קצרים שנחתכו כך שהם מציגים רק חלק מהאירוע.

תוכן שנוצר בבינה מלאכותית

בשנים האחרונות התווסף אתגר חדש: תמונות, קולות וסרטונים שנוצרו בכלי בינה מלאכותית. חלקם משכנעים מאוד. סימנים אפשריים כוללים ידיים או אצבעות מעוותות, טקסט מטושטש ברקע, תאורה לא עקבית, השתקפויות לא הגיוניות ותנועות שפתיים שאינן תואמות את הקול.

עם זאת, הכלים משתפרים כל הזמן, והסימנים הוויזואליים לא תמיד מספיקים. לכן חשוב לחזור לשאלות הבסיסיות: מי פרסם, האם יש מקור נוסף שמאשר, והאם התוכן מתיישב עם מה שידוע ממקורות אמינים.

כלים והרגלים שיעזרו לכם

אין צורך בכלים מתוחכמים כדי לשפר את יכולת הבדיקה. הנה כמה הרגלים פשוטים:

• חפשו את הכותרת במנוע חיפוש ובדקו אם כלי תקשורת מוכרים מדווחים
• בדקו את התאריך המקורי של הפרסום
• השתמשו בחיפוש תמונה הפוך לתמונות חשודות
• קראו את הכתבה כולה ולא רק את הכותרת
• היעזרו באתרים ובגופים שעוסקים בבדיקת עובדות

מה עושים כשנתקלים בידיעה כוזבת

אם זיהיתם ידיעה כוזבת בקבוצה שאתם חברים בה, אפשר להגיב בנימוס ולהפנות לבדיקה או למקור אמין. חשוב לעשות זאת בלי להשפיל, משום שאנשים נוטים להתבצר בעמדתם כשהם מרגישים מותקפים. ניתן גם לדווח לרשת החברתית על תוכן מטעה, ובמקרה של התחזות לגוף רשמי, לפנות לגוף עצמו.

ואם אתם עצמכם שיתפתם בטעות מידע שגוי, זה קורה לכולם. מחקו את הפרסום, כתבו תיקון קצר, והמשיכו הלאה. הדוגמה האישית הזו חשובה, משום שהיא מראה לאחרים שתיקון טעות הוא דבר טבעי.

לשוחח על כך עם ילדים ועם הורים מבוגרים

שתי קבוצות פגיעות במיוחד לידיעות כוזבות הן ילדים ובני נוער, שצורכים תוכן רב בסרטונים קצרים, ומבוגרים שפחות מורגלים בסביבה הדיגיטלית. עם ילדים כדאי לדבר על ההבדל בין דעה לעובדה, לשאול מאיפה הם שמעו משהו ולהראות להם איך בודקים. אפשר להפוך זאת למשחק משפחתי של בלשי חדשות.

עם הורים מבוגרים כדאי לדבר בכבוד ובסבלנות, ולהסביר על הונאות נפוצות כמו הודעות שמתחזות לבנקים או לגופים רשמיים. הדגמה מעשית של בדיקת מקור או חיפוש תמונה עוזרת יותר מאזהרה כללית.

ההבדל בין טעות, הטיה והונאה

לא כל מידע שגוי הוא הונאה מכוונת. לעתים מדובר בטעות של כתב, בדיווח מוקדם שהתבהר בהמשך או בפרשנות מוטה של עובדות נכונות. כלי תקשורת אמינים מתקנים טעויות בגלוי. לעומת זאת, קמפיינים של דיסאינפורמציה נועדו להטעות במכוון. ההבנה של ההבדל עוזרת לשפוט מקורות בהגינות.

לסיכום, ההגנה הטובה ביותר מפני ידיעות כוזבות היא סקרנות בריאה ומעט סבלנות. עצרו לפני שאתם משתפים, בדקו את המקור, חפשו אישור נוסף והיזהרו מתמונות מחוץ להקשר. כל אחד מאיתנו הוא חוליה בשרשרת ההפצה, ולכן כל אחד מאיתנו יכול גם לעצור אותה.