תשעה באב: המשמעות ההיסטורית, המנהגים ואיך מציינים את היום בישראל של היום

בלב הקיץ הישראלי, כשרוב הציבור עסוק בחופשות ובטיולים, מגיע יום אחד שמשנה את האווירה. תשעה באב הוא יום האבל המרכזי בלוח השנה העברי, היום שבו מציינים את חורבן בית המקדש הראשון והשני ואסונות נוספים שפקדו את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. בבתי כנסת קוראים את מגילת איכה לאור נרות, רבים צמים, ובכותל המערבי ובמקומות נוספים נאספים אלפים. ובכל זאת, ישראלים רבים מכירים את היום בעיקר מבתי הקפה ומקומות הבילוי הסגורים בערבו. במאמר הזה ננסה להסביר מה עומד מאחורי היום, אילו מנהגים קשורים אליו, ואיך הוא מצוין היום בחברה הישראלית המגוונת.

מה קרה בתשעה באב

לפי המסורת, בתשעה באב התרחשו כמה מהאירועים הקשים בתולדות העם. האירוע המרכזי הוא חורבן בית המקדש הראשון בידי הבבלים, וכמה מאות שנים אחר כך חורבן בית המקדש השני בידי הרומאים. המשנה מונה חמישה אירועים שאירעו ביום הזה, ובהם גם חטא המרגלים במדבר, שבעקבותיו נגזר על דור יוצאי מצרים שלא ייכנס לארץ, ונפילת ביתר בסוף מרד בר כוכבא.

לאורך הדורות, יום זה הפך לסמל של כל האסונות שפקדו את העם היהודי בגלות. אירועים מאוחרים יותר, כמו גירוש ספרד, נקשרו במסורת העממית לתקופה הזאת. כך הפך תשעה באב ליום זיכרון לאומי רחב, שבו מתאבלים לא רק על בניין שנחרב, אלא על אובדן הריבונות, הגלות הארוכה והסבל שנלווה אליה.

שלושת השבועות ותשעת הימים

תשעה באב אינו עומד לבדו. הוא מסיים תקופת אבל שנקראת שלושת השבועות או בין המצרים, שמתחילה בשבעה עשר בתמוז, היום שבו לפי המסורת נפרצו חומות ירושלים. בתקופה הזאת נהוג להימנע משמחות כמו חתונות, ורבים לא שומעים מוזיקה ולא מסתפרים.

תשעת הימים, מראש חודש אב ועד תשעה באב, הם שיא תקופת האבל. בימים אלה נהוגות הגבלות נוספות לפי מנהגי הקהילות השונות, כמו הימנעות מאכילת בשר ומשתיית יין, מלבד בשבת, והימנעות מכביסה ומלבישת בגדים חדשים. המנהגים משתנים בין עדות וקהילות, ומי שרוצה לדעת מה נהוג אצלו מוזמן להתייעץ עם רב הקהילה.

המנהגים של היום עצמו

תשעה באב הוא צום ארוך, שמתחיל בשקיעה ונמשך עד צאת הכוכבים למחרת. בדומה ליום כיפור, יש בו חמישה איסורים מרכזיים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה בשמנים ובקרמים, נעילת נעלי עור ויחסי אישות. בנוסף, נהוג לשבת על הרצפה או על כיסא נמוך עד חצות היום, כמנהג אבלים.

בבתי הכנסת מתקיימת בערב קריאת מגילת איכה, שמקוננת על חורבן ירושלים. האורות מעומעמים, ולעתים קוראים לאור נרות בלבד. בבוקר אומרים קינות, פיוטים עתיקים שנכתבו לאורך הדורות על החורבן ועל אסונות מאוחרים יותר. חשוב לדעת שהצום אינו מחייב חולים, נשים בהריון או מניקות במצבים מסוימים, ומי שיש לו מצב רפואי צריך להתייעץ עם רופא ועם רב לפני שהוא צם.

תשעה באב בישראל של היום

עם הקמת מדינת ישראל, נשאלה השאלה מה מקומו של יום אבל על חורבן ירושלים בזמן שירושלים בנויה ומשגשגת. יש מי שהציעו לצמצם את מנהגי האבל, ויש מי שהדגישו שהיום עדיין רלוונטי, כי בית המקדש לא נבנה מחדש והגאולה המלאה לא הגיעה. הוויכוח הזה עצמו הוא חלק מהשיח היהודי העכשווי.

בישראל יש חוק שמחייב לסגור מקומות בילוי ובידור בערב תשעה באב, כמו בתי קולנוע, מסעדות ופאבים, אם כי בפועל האכיפה והיישום משתנים. בתחנות רדיו וטלוויזיה רבות משנים את אופי התוכניות ביום הזה. הכותל המערבי מתמלא באלפי מתפללים, ולצדם מתקיימים סיורים מסביב לחומות העיר העתיקה, שמשלבים היסטוריה וזיכרון.

השיח על שנאת חינם ואחדות

לפי המסורת התלמודית, בית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם, כלומר מחלוקות פנימיות ושנאה בין יהודים. רעיון זה הפך בעשורים האחרונים למרכזי בציון תשעה באב בישראל. ארגונים ויוזמות שונים מקיימים ביום הזה מפגשים, שיחות ולימוד משותף בין דתיים לחילונים, ימין ושמאל, ותיקים ועולים.

מגוון האירועים רחב מאוד:

• קריאת איכה במסגרות לא מסורתיות, כמו פארקים וכיכרות
• מעגלי שיח על מחלוקת ועל הקשבה לדעות אחרות
• סיורים היסטוריים בירושלים בעקבות תקופת הבית השני
• לימוד טקסטים מהמקורות על אחדות וסולידריות
• ערבי זיכרון ושירה בקהילות שונות ברחבי הארץ

באופן הזה, יום שבמקורו הוא יום אבל על העבר הופך גם להזדמנות לחשבון נפש חברתי על ההווה.

איך אפשר לציין את היום באופן אישי

לא כל אחד צם או הולך לבית הכנסת, אבל יש דרכים רבות לציין את היום. אפשר להקדיש שעה לקריאת מגילת איכה ולנסות להבין את הכאב שעולה ממנה. אפשר להשתתף באחד מאירועי השיח או הלימוד. אפשר לבקר בירושלים, לסייר בגן הארכיאולוגי ליד הכותל ולראות את האבנים שנפלו מהר הבית בזמן החורבן.

למשפחות עם ילדים, זו הזדמנות לספר את סיפור החורבן בשפה מותאמת, ולשוחח על ערכים כמו כבוד הדדי והימנעות משנאה. גם החלטה אישית קטנה, כמו לפנות לאדם שאיתו יש מחלוקת ולנסות לגשר, מתאימה מאוד לרוח היום.

תשעה באב הוא אחד הימים העתיקים והמורכבים בלוח השנה העברי. הוא משלב זיכרון היסטורי, אבל דתי ושאלות אקטואליות על אחדות ועל זהות. בין אם צמים ובין אם לא, בין אם קוראים קינות בבית הכנסת ובין אם משתתפים במעגל שיח בפארק, יש בו מקום לכל מי שרוצה לעצור לרגע ולחשוב על העבר המשותף ועל העתיד שאנחנו בונים יחד.